#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: א 'כי אתא רב דימי אמר יכול ילקה על התוספת ונסיב לה תלמודא לפטורא ולא ידענא מאי תלמודא ומאי תוספת' (2)?	ר' אלעזר אמר על חרישה שיכול שילקה מכלל ופרט ונסיב תלמודא לפטור דאם כן כל הני פרטא (זמירה ובצירה) למה לי.</p><p dir='rtl'>ר' יוחנן אמר ימים שהוסיפו חכמים לפני ר&quot;ה ויכול ילקה מדכתיב &quot;בחריש ובקציר תשבות&quot; ונסיב תלומדא לפטור כדבעינן למימר לקמן, [שהוקש לשבת בראשית (וע&quot;ש שפ' של ר&quot;י בדעת ר&quot;ג נשאר בקושיה).]	מועד קטן ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: ב מנין הדין של תוספת שביעית (מעיקר הדין, ומה הוסיפו ובטלו אח&quot;כ)?	שאסור ל' יום קודם שביעית נלמד לר&quot;ע מהפסוק &quot;בחריש ובקציר תשבות&quot; לרבות חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית, ולר' ישמעאל שלומד מכאן דוקא קציר של רשות אסור בשבת אבל של מצוה מותר, תוספת שבעית למד מהלכתא.</p><p dir='rtl'>ב&quot;ש גזרו בשדה האילן כל זמן שיפה לפרי, וב&quot;ה עד העצרת. ובשדה הלבן, לת&quot;ק כל זמן שבנ&quot;א חורשים ליטע במקשאות ובמדלעות, ור&quot;ש אומר עד הפסח, והתנו ב&quot;ש וב&quot;ה שהרוצה לבטל יבטל. </p><p dir='rtl'>ר&quot;ג ביטל את&nbsp;&nbsp;תוספת שביעית, לר' יצחק ביטל רק את מה שהוסיפו ב&quot;ש וב&quot;ה, לר' יוחנן ביטל אפ' את הל' יום מפני שהוקש לשבת שאין תוספת, וקשה כיצד היקש דוחה הלכה או קרא. אלא אמר רב אשי שזה כמ&quot;ד הלכה, והוקש לניסוך המים שנוהג רק כשיש בית ולא בזמן הזה.	מועד קטן ג:		
